זהירות קניות

first - a short english addition to the last post. i forgot to tell a funny story about Kerala... so as some or most of you know, my name that my parents gave me can be a little difficult if hebrew is not your native language, therefore i often present myself as just "Eli" to non-hebrew speakers. it all went well untill i got to kerala. in Munnar we took a nice walk/hike around and got to a pre-school, where we went in and spoke to the kids. when they asked me for my good name, i said the short version as i do in India, and they all started laughuing. i didnt take it too badly cause indians often do that when talking to foreigners with no particular reason... next day we went to the waterfalls, and just before you have to go through a house where two women are serving tea. they asked us for our good names (thats the way they say it here in india, btw, "?what is your good name?") and when i said "Eli" they said "Yelli?" i said yeah, (whatever that's as close as i'll get, )and they cracked out laughing. i started suspecting something was off here... so i started questionong them, and with the little bit of englishthey spoke and a lot of hand movements, i learned that "Yelli" in malayalam (kerala's language) meant... RAT! great. so i got back to good old Eliraz, and screw them...
וכעת נעבור לעברית לטובת קוראינו דוברי שפת עבר ולטובתי... ן
אז בג'איפור היינו עוד יום אחד אחרי שכתבתי, סה"כ יומיים,וקיבלתי את מנת הארמונות/מבצרים שחסרה לי מאז הגענו להודו.אה וגם ראיתי פילים לראשונה מאז שאני פה! (בהאמפי הפילה היתה עסוקה כשהגעתי...) חוצמזה גם היו לנו קצת הרפתקאות עם נהגי ריקשה מעצבנים יותר ופחות (אחד מהם ניסה בעקשנות רבנה למכור לנו סמים ) ובסוף נסענו עם אחד ממש חמוד שאפילו נתן להדר לנהוג בריקשה! וגם לי אם כי לא התלהבתי מהעניין והחזרתי את ההגה לידיו די מהר... ולמחרת נסענו לכאן - פושקאר.
ובכן, כל מי שהיה בהודו יודע - מרגע שתגיעו כל המטיילים יגידו לכם - את הקניות תשאירו לפושקאר. אז הנה אנחנו כאן וזה הדבר המרכזי שיש לעשות כאן - קניות... פושקאר כולה בנויה סביב שוק לא גדול אך עמוס בצורה שאי אפשר לדמיין עד שמגיעים לכאן בכל מה שרק חלמתם ולא חלמתם. אפילו אני התבלבלתי והתעייפתי... חוץ מזה יש כאן בית חב"ד מאוד פעיל, מה שהיה מרענן אחרי שבישלנו לעצמנו די הרבה זמן, והם מגישים שתי ארוחות ביום כך שלהדר פתאום יש המון מה לאכול. באשר אלי - אני פחות או יותר בגן עדן. פושקאר היא גם עיר קדושה לכן אסור להכניס אליה בשר! אני יכולה לאכול בכל מקום, אבל ממש כל מקום. בעיקרון אסור גם להכניס ביצים, אבל אם תבקשו בעברית שקשוקה או חביתה או ביצה - יכינו לכם... כן, די ישראליאדה גם כאן, ויש כאן הודים שמדברים עברית. רובם סתם יגידו "שלום" "בוקר טוב" "מה שלומך" או אפילו" צפרא טבא" ו"הלו, מה עם הקניות של המצעים?" אבל יש גם כאלה שממש מדברים וגם מבינים ועונים בעברית די שוטפת. לא ייאמן. וכשמוכר בחנות בגדים הראה לי שמלות ואמרתי לו שבשבילי רק עם שרוולים הוא ענה בעברית "מה, את דתיה?" .חוויות.

מה שאני לא מבינה, זה מי הישראלי האוויל שלימד את ההודים הכי מפוקפקים וחלקלקים (בד"כ אלה שמוכרים שאלים) את המלים "מדהימה" ו"יש לך עיניים יפות/מיוחדות/כד'" תראו לי אותו ואני קושרת אותו לגג מאכל לקופים. חוץ מקניות יש כאן גם אגם קדוש שמרגע שמגיעים יש כל מיני אנשים שנותנים לך פרחים- אסור לקחת! מזל שקראתי היטב את הלונלי פלנט כי אפילו שם מזהירים שאם לוקחים מהם את הפרח חייבים ללכת לאגם ולזרוק אותו למים ואז לשלם להם... יערה, ישראלית שגרה כאן (ויש לה אחלה גסט האוס עם מסעדה- הקואלה)הסבירה לי שהם יעשו טקס ואז יגידו לשלם כמה שאת רוצה - 100 דולר, 100 יורו וכו'... י
ויש את החייטים. מאז שהגעתי להודו אם לא קודם אומרים לי שבפושקאר יש חייטים ואפשר להזמין מה שרוצים, שזה נחמד. גם בהמפי היה חייט והוא עשה לי כמה דברים שהייתי צריכה (לא יותר כי לא רציתי לסחוב וכי השארתי הכל לפושקאר...) אז הגעתי לפה והתחלתי לחפש - לא שקשה למצוא, פשוט יש כל כך הרבה ואיך בכלל מחליטים אל מי ללכת? בסוף אחרי סקר קצר מצאתי את החנות שהיו בה בדים הכי מערביים והיא נראית כמו שלוש חנויות מחוברות. דיברתי עם הבחור, ואחרי שהסתובבתי שעה בחנות והשוויתי בדים והסברתי לו מה אני רוצה הוא אמר לי לבוא מחר כי רק אז החייט שלו יהיה ואז הם יקחו אותי למפעל (!) לבחור בדים. אה. כאילו שזה לא מה שעשיתי עכשיו שעה. לא נורא, חזרתי למחרת, והוא לקח אותי על האופנוע למפעל שנמצא מחוץ לשוק בהמשך העיירה,שש דקות נסיעה. (אם כי זה היה די מפחיד כי ערב קודם בבית חב"ד שמענו בחוץ קול נפץ ויצאנו והסתבר שזו היתה תאונת אופנועים קטלנית. היה די טראומטי.) בכל אופן הגענו למפעל ששוכן בבנין מפואר, ועלינו למעלה, עברנו דרך חדר שבו ארזו בגדים והגענו לאולם ענק מלא מקיר לקיר בבדי כותנה. מאות הדפסים, כל הדפס מגיע בחמישה שילובי צבעים אפשריים. התבלבלתי שם איזה שעה ובסוף הצלחתי להחליט על בדים לשמלה וחצאית. וגם גיליתי שהבחור מהחנות עיוור צבעים... אז ירדנו למטה אל המאסטר לקחת מידות. חיכיתי להם המון זמן בעוד אולם שהיו בו גברים ישובים אל מכונות תפירה מקיר אל קיר (יש תמונה בפיקאסה), ואז הבחור מהחנות אמר "בואי נעלה". אז עלינו. הפעם אל אולם נוסף, קטן יותר, הפעם מלא מקיר אל קיר בבדי לייקרה. וחייט אחר בא לקחת את המידות שלי! אמרתי לבחור - רגע, יש לך צוות שונה לכותנה וללייקרה? והוא ענה בוודאי, מאסטר שונה, מכונות שונות, צוות שונה. לא יאומן. אז אחר כך חזרנו למטה אל חייט הכותנה וגם הוא מדד אותי, ושניהם השתעשעו מזה שידעתי להסביר להם בדיוק מה רציתי ולצייר להם פנסים (אם לא הבנתם לא חשוב) ובהמשך השבוע זכיתי להכיר גם את המאסטר של המשי (הבאתי מג'איפורסארי ממשי כדי להשתמש בבד...)ולזכות שהם יצחקו עליי כי אני מסתובבת עם מטר בתיק (כדי להמיר מסנטימטר לאינצ' ובחזרה...) ובאופן כללי לשקול מחדש את אפשרויות התעסוקה שלי בחיים... הזהרתי אותו שאני עלולה גם לעבור לגור במפעל שלו... הם מייצרים שם לחנויות בכל העולם כולל העין השלישית וחנויות פלצניות בלונדון (אולי הם יגנבו לי עיצובים, מי יודע...)ן
הממ... מה עוד קורה פה? קר למדיי, אנחנו משום מה לא הצלחתי לישון מאז שהגענו, עד הלילה שדוקה ישנתי הרבה, והכל מתחיל פה מאוחר בבוקר אז זה לא שיש מה לעשות עם בוקר שמתחיל בשש וחצי... אפילו ליוגה קר מדי... ו
נראה לי שזהו, כאמור יש פה בית חב"ד ויש להם ילדים ממש חמודים (העונים, לשמות, מנדי, חיה, גאולה, יעקב ומשיח...) והיה סדר טו בשבט דוקא המוני, אה ומשום מה חוץ מישראלים יש פה טונות תיירים אסיאתים, אני אפילו לא יודעת מי מהם קוריאנים מי יפנים ומי סינים, נראה לי שבגסט האוס שלנו יש יפנים, ואתמול אחד מהם שר ממש בקול רם ממש מוקדם בבוקר... י
טוב, נראה לי שזהו להפעם, זה מתחיל להיות מבולגן.
שמחה ואושר לכולם - וכמו שזלדה (הרבנית בבית חב"ד) מברכת - חלומות חסידיים.
אה, ותחזרו להגיב, מה קרה לכם? (אז מה אם נגמרה השביתה...!) ן
וברגעים אלה ממש התמונות שלי עושות את דרכן לפיקאסה: ן
http://picasaweb.google.co.uk/elirazshor/KodaiMunnarandRajastan